דורון פגוט / התפקחות |
כרעם ביום סוער
כשמש ביום לוהט
הכל היה מונח על הקיר.
וכפריחה בעת השלג
אני לא מאמין.
הצבעים פשוט נלקחו
קלים מאוויר
וציירו לי את עולמי
מה שהיה
ומה שעכשיו
ואיך זה שאין משמעות?
ואיך זה שהיא הכל
היא כלום!
פשוט כל כך
בהנף מכחול.
ובעוד העולם מצוייר
אני חש את עורי
אני חש את בשרי
אני חש את ליבי
איך היא הייתה כל עולמי?
חלום או טירוף
או אולי חיים?
אני בוחר בטירוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|