|
שמי נכתב בפעם האחרונה על החול
כי לשם אני כבר לא חוזר
הים יזכור הכל
ייקח איתו את כל הסודות
שישקעו במצולות
ואולי יום אחד, בגאות
הם יצופו על פני המים
ואז מישהו יראה ויזכור
שפעם גם אני הייתי פה
פעם גם אני האמנתי בטוב
וזה נראה כאילו עברו חיים שלמים או שניים
מאז שהרגשתי שלם.
אם תסתכלו לי בעיניים תראו דלת
שמאחוריה מסתתר הכל
כל הסודות, כל הפחדים, כל הכשלונות
ואם מישהו ייגע זה רק יכאב יותר
אז אני בולע הכל,
נועל מאחורי 2 דלתות
והמפתח נשאר אצלי
אז אל תנסו לקחת
אתם חושבים שאתם יודעים
אבל רק אני נמצא פה
רק אני בוכה בלילה
ורק אני אוכל את עצמי כל יום מחדש
אז רק תזכרו,
ששמי נכתב בפעם האחרונה על החול
כי אני לשם כבר לא אחזור |
|
|
באתי להקריא
בתוכנית של
דדו,
איך שאני נכנס
אני רואה את
אמנון פאר יושב
ליד דב רייזר,
ג'ו קוט, איזה
זמרת, וקוסם!
אמרתי לו דדו?
למה קוסם לרדיו,
זה לא קצת
יומרני?
אמנון שאל אותי
מי אני, אמרתי
לו, דדו, מה
קורה?
אתה לא זוכר
אותי?
הקראתי אצלך
יצירות
פלסטיקה!
ד"ר מישה רוזנר,
מעצב שיער, מפסל
באופנה, וחולה
אלצהיימ...
בכבוד רב
שארל דה גול! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.