מתוך החשיכה אצעק
ואתה לא תצילני
כי אינך יודע דבר אודותיי
באמת

ויש זעקות הנשמעות כשירה
אם לוחשים אותן מספיק בשקט
וברוך ובשלוליות דם קטנות
שלא מספיקות כדי
ליצור בבואה

אתה חונה לצידי בחניון דרכים
ואינך מזהה מחמת חשיכה

ובאותן שעות עצמן
אהפוך לפרפר
וארפרף על חלונך
נקישותיי עדינות מכדי לעוררך
שלוליות אבק כנפיים קטנות
שלא מספיקות כדי
לצייר עבורך

אתה שומע צרצור צורם
שבחלומך הופך פעמוני כנסיה
ואתה לבוש שחורים
מהודרים או בלויים
תלוי באותו הרגע
בהזיה האקראית

באחת אני זוהרת
ובשנייה אני איננה

רק אתה מבדיל בין בגדיך המשונים.