נענו
זו מול זה וזה עם זו
בקצב הדבש.
קערת מי קרח לצידנו
פני נוטפות מים
וידו עוטפת לחיי ושערי.
הקרירות הענוגה
היד החוקרת
משב הרוח מהחלון
שלא ידע על מערומינו
התקבל כמתנת אל.
לאט,
שקט נפלא של בוקר
קצב הדבש לוטף אותנו
נענו והמים נוטפים
בינות עצבים רוטטים
הכל נראה הזוי.
הבטתי בעיניו המבוהלות - החוקרות
ידיו את שערי ופני עדיין לוטפות
המגע הנפלא של הקרח
מחזיר אותי מרחיפה - ופקחתי עיני.
הקצב הנפלא
קולות קלים בסביבה הפריעו
אך מה לי לשים ליבי לכך
כשהמגע ענוג ורך.
עם קרח ומים נוטפים, בקצב הדבש
ההזיה מתפוגגת, החום ירד
החוקר כבר לא מבוהל
אלא נרגש.
קצב הדבש... |
