|
בלחשים ומחול
בגבישים ובחול
בדבריי הבלים
וקולות מבהילים
בחישוש המתוק
בבריחה מהחוק
במעשיי אהבים
עקרים וקרים
בשיחה עם רוחות
זוג ידיים קרות
אנרגיה בם אין
רק יופי וחן
קולך הערב
עולמך החרב
יכולתך במחול
בחיפוש כל יכול
בדרכך אל האושר
בדרכך אל האל
בינתך אל תקריבי
בשירת ההלל
כי אם אל שם למעלה
ובכך לי ספק
קורבנך התמים
אותו לא יספק
כבר רצח בדם קר
יהודים ונוצרים
קמבודים ופרסים
גדולים וקטנים
ומה בינתך הקטנה
לו קורבן
מול רצח עמים
סופות וחורבן
חזרי למציאות ילדתי
חזרי נא כבר
כי טועה את
אין שם למעלה דבר |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.