ט. ל. ק. / מבט של עצב |
ואת, את כבר בוהה בי
לא מפסיקה להסתכל
כאילו שאת לא מסוגלת.
עושה עצמי לפתע שם לב.
אני כבר נמס מבפנים,
עינייך כבר כבשו אותי,
במבט חד וחודר.
אני ניגש אליך,
עינייך נראת כל כך יפות
מבריקות ונוצצות.
לפתע את משפילה את עינייך,
מסתכלת על הריצפה.
מתחילה לבכות, לרעוד.
אני מחבק אותך,
חזק ככל האפשר
ומתחיל לבכות איתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|