ארבל הכרמלי / תפילה לעת בואך |
תמיד מביא לך את שירי
כאשר את רחוקה ואין את עם גופי,
תמיד כותב לך את שיריי
מלב אוהב המייצר בי געגועיי.
והייתה לי שירתי כטבילה
בנהר שכולו טהרה
ואני עולה ומתעטף בדמותך -
היא נוהרת ואני מתפלל.
תפילתי לעת בואך...
11/05/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|