עננים התאספו לקראת סופת רעמים
ואני התבוננתי מהחלון
הן עוררו בי תחושה של עצב רומנטי.
ושוב קיבלתי צמרמורת שגרתית
של געגוע לאותו אדם
שלא יכולה להוציא מליבי.
הוא כמו עלוקה שמוצצת את דמי כבר מספר שנים
בלתי נפסק.
כל כמה זמן מתגברת המנה,
העלוקה גודלת,
ואני נחלשת,
חלשה מלאהוב אחר חוץ ממך.
נחלשת לי הרצון להתגבר, להלחם,
לצאת מהשגרה,
להרגיש משהו אחר
מסופת רעמים הבלתי נפסקת
של רגשות עזים ותשוקתיים
עבור אדם בעל מעטפת עבה,
שהצלחתי לתת לו ליטוף קטן
לפני שהוא עזב לצמיתות.
ולא נשאר לי עוד,
חוץ מהתחושה השגרתית,
הגעגוע. |