|
אַתָּה מוֹשֵׁךְ כְּתֵפַיִם
עֵת אֲמַלְמֵל: "אַתָּה וַאֲנִי..."
אַתָּה יוֹרֶה:
"זוֹ רַק אַתְּ וְהַפַנְטַזְיָה שֶׁלָּךְ..."
אַתָּה מֵיטִיב לִירוֹת
אֲנִי ש-ַק עֲצָמוֹת עָרוּם בְּפִנָּתִי
דָּמִי אוֹזֵל פָּנַי חִוְּרִים
דָּבָר לִי לֹא בִּקַּשְׁתִּי
בִּקְרָבוֹת הַפְּנִים הָאֵלּוּ
אֲנִי שׁוֹתֶקֶת אֶת סִבְלִי
עֵינַי פְּקוּחוֹת פְּנִימָה
בָּרִקּוּד הַזֶּה, אֵינִי לְבַד
בִּשְׁנוֹת בְּדִידוּת הַסֵּבֶל
וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי...
אֶת מַשּ-ָאִי לִפְרֹק
גַּם לֹא שֻׁתַּף לְעֹל
וְכֵיוָן שֶׁעַצְמְךָ גָּזַרְתָּ
בְּאֹטֶם מַבָּטִים
אֲנִי חָלָל פָּזוּר בַּשֶּׁטַח
סְפוּגָה בַּחוֹל הָרַךְ
03/02/07
|
|
|
המקום בו חלל
אינסופי מתמלא
במלל
במה חדשה.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.