New Stage - Go To Main Page

סתיו גיגי
/
שמחה הופכת צער

איפה היא ??
איפה היא נעלמה ??
השמחה
לרגע היא הייתה מאושרת
זה חלף תוך דקה
אפחד לא ציפה שהיא תישאר לזמן בלתי מוגבל
הרי זה מובן.
היא חלשה, לא מחזיקה מעמד
הוא תמיד גובר
בולע, רומס

חשבה שהיא מיוחדת
אמא צדקה
היא סתם עוד אחת
זרוקה בפינה
ממוטטת
חסרת כל נשימה
הפעימה האחרונה

מלטפת את שערה
מעבירה בה את ידה
מרגישה את גופה בפעם האחרונה
צמרמורת משתלטת על כולה
מתגרדת, לא מפסיקה
גומרת עם כל מה שנשאר
מורידה את השערה האחרונה
לא יישאר סימן, זכר, פריט.
כלום.

מבט עיניה חלול, ריק מכל
מסמל כאב, יגון.
עיניה החומות מאבדות את צבען.
הלבן הפך שחור.
הקטן הפך גדול.
סימן לחיים
היחיד שנותר,
כבה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/11/06 13:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סתיו גיגי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה