New Stage - Go To Main Page

ווינרי רוקבל
/
כבר לא שם בשבילי

ככה נשארתי לבד.

כשבכיתי, תמיד היית שם, מנגב את דמעותיי, אומר לי שחבל,
שהדמעות מלכלכות את פניי.
כשהייתי עצובה, תמיד עמדת בצד, מחייך חיוך רחב, אומר שהכול
יהיה טוב, שהחיים יכולים להיות יפים.
כשלא רציתי לאכול, אמרת שאסור, שאני חייבת לאכול, אמרתי לי
לבלוע את הכול.
כששכבתי במיטה ולא רציתי לצאת, משכת אותי ואמרת שחבל, שיום יפה
בחוץ, ושנצא להליכה, לטיול קצר.
ובסוף, כשרציתי ללכת, אמרת לי שלא, שהחיים שלך לא שווים
בלעדיי, שיש דברים טובים, שרק צריך לראות, לחכות.

ואז

כשבכית, בכיתי גם אני, יושבת על הריצפה, מרוקנת מכוחות, דואגת
לך.
כשהיית עצוב, גם אני הייתי עצובה, חושבת שלא שווה.
שלא כדי כשלא רצית לאכול, לא רציתי גם אני, ביליתי את זמני
בדאגות אליך.
כששכבת במיטה, ולא רצית לצאת, לא רציתי גם אני, לא היה לי סיבה
אם לא אתה.
ואז כשרצית ללכת, שכבתי לי בוכה, מפוחדת.
ואתה, כבר לא שם בשבילי.
ואני, עדיין מחכה.

נכתב במקור ב-20 ל-10 2006



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/1/07 20:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ווינרי רוקבל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה