|
לבד
באות מחשבות
הולכות שבות
לפעמים בעלות משמעות
לפעמים ריקות
בכלל לא בא לי לחשוב
מתחשק לי להתנתק מהכל
לנתק את המח
לא לחשוב על דבר
לרחף באויר
כמו בלון מזוין
כאילו יתקעו בי סיכה
ואתפוצץ... |
|
|
כמה אני אוהב
אותך?
כמו שפרפר אוהב
את ה...
אה...
מכאן עד ל...
נו...
אפילו יותר
מ...
יאללה, כוסאמק.
תמצצי כבר
ותעופי לי
מהפרצוף.
מתוך הספר
"אלף זמר וזמר -
הצד האחר של
נעמי שמר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.