תוצרת הבית האדום
תוצרת המתיקות
בתוך אי של שפיות
אני לוחש באוזנך מהומה
ואני יושב על צמרת הדקל ומדקלם
היכן היית כשנשב הרוח
היכן היית כשלא הייתי בטוח
שאני טאבו ואת לגיטימית
שאני פסימיסט ואת אופטימית
דומה שכבר אינני זוכר
את אותו הניחוח שהשארת כשעזבת
אבל עדיין מחלחלים בי רגשות אשם
כי לפעמים גם אני לא הייתי שם, בשבילך
תוצרת הבית האדום
נמלים מכרסמות בתבשיל
רגש צעיר שעדיין אינו הבשיל
מתכנון להתרסקות, סוף ידוע מראש
מאבדת את הראש..
היכן היית כששבתי עם הראש באדמה
היכן היית כשחיפשתי נחמה
אבל עדיין חולם במר ובמתוק
ועדיין בולם פיסות אהבה קטנות |