|
החרציות הן לי
קטעי אביב מתפרצים.
מתמקמים בחיות עקשנית
בנקיקים ובין סדקי עיר אפורים.
כמו לבה חמה האוטמת
משקעים של מכאוב
שהמתינו לבואה.
הצהוב הזה מסנוור את עיניי.
מהפנט אישוניי. קושר אותי
אל מעגנים שהוחבאו
במעמקי האדמה
ומזמין להתחיל
מבראשית. |
|
|
המצאה גאונית!
אני חושבת שאפשר
לנצל את המידע
המסווג הזה
ולהעביר אותו
הלאה!
(תמורת תשלום
כמובן)
כל פעם שלוחצים
על הלחצן אפשר
לשלוח לחם
לאנשים הרעבים
בסומליה
בחינם!!!
אחת חוסכת כסף
למדינה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.