|
החרציות הן לי
קטעי אביב מתפרצים.
מתמקמים בחיות עקשנית
בנקיקים ובין סדקי עיר אפורים.
כמו לבה חמה האוטמת
משקעים של מכאוב
שהמתינו לבואה.
הצהוב הזה מסנוור את עיניי.
מהפנט אישוניי. קושר אותי
אל מעגנים שהוחבאו
במעמקי האדמה
ומזמין להתחיל
מבראשית. |
|
|
אם היה לי שקל
על כל פעם
שצדקתי הייתי
יכול לקנות
כרטיס נסיעה
לבאר שבע...
אבל מצד שני, אם
היה לי שקל על
כל פעם שדיברתי
שטויות הייתי
יכול לקנות כבר
מכונית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.