בתיה-אפרת אמיר / גשם |
דובבו תוגת מדרכות.
פנס דימם בטיפות נוצצות
בדידות שחיפשה לשווא,
כתף לבכות.
קדרו עבים מאימת הברק,
זעקו חרדתם במטר.
רעם הרעיד מחנק אילם,
ששוטט לבדו ברחוב
לא מוכר.
קשתות אור רוחצות
בגדי אבלות של כבישים.
עלווה טבלה במקווה יגון.
נאחזה בייאוש בעוקצי בדים.
הגשם שלי,
שטף את שאבד.
השאיר אחריו-
שיממון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|