דניאל גלוזשטיין / נקודה |
המשקה התוסס שממלא קיבתי
התאדה.
התקווה הפכה למכאוב,
הנשמה מכבידה עלי כמו אבן,
עייפתי מלאהוב.
השרירים התנוונו, אני כבר בסופו של העדר.
פרצתי מבחוץ את הרקמה,
אחרי כל נקודה מתחילה שורה חדשה.
לא משורר, לא סופר,
כחומר אני ביד היוצר,
גיבור מנודה, אכול בקנאה,
עלי נכתב סיפור האהבה אכזבה.
ובמבט לאחור,
אני עדיין בסוף המשפט, לפני נקודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|