ארז ביאלר / מסך עשן. |
אט אט נשרפת.
מעלה עשן.
את גרוני חורכת.
ראותי מטרפת
ואני שואל עד לאן?
הוי סרטן, סרטן...
מזל סרטן.
עוד כמה נשאר לי?
כמה זמן?
אחת ועוד אחת.
הרי אוכל להפסיק,
אני עשוי ללא חת.
אך כעת ובינתיים,
עד להפסקה המיוחלת,
אקח סיגריה או שתיים,
ואשמור על הגחלת.
זו שאת נשמתי מפחמת.
ואת מוחי מרעילה.
אט אט נקמתה נוקמת
בעננת עשן מגעילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|