|
24/10/2006
היום הנרדף הנרדף הזה ימעד לבסוף
אל תחילתו של הלילה. כוכב אחד יבזיק
והחושך יתפחם באחת.
קווי זינוק נפסלו ועוד יפסלו טרם זמנם
וימים שרופים ימשיכו לאפר את חללי
ארכיון ימי הימים
הבתים הגדולים נופלים אט אט אחריהם
יפלו גם הבתים הגדולים החדשים והשמש
תחטיא קרניים עייפות אל המטרה.
הכיסא הרם פושט לעצמו רגל שאינה מתיישרת
עם עצמה. העצים מתביישים וזלזלים יורקים
עלים צהובים למכאוב.
על כיכר המדינה שוב נושרים דמויי כוכבים
אנשים נוהרים אל עצמם ואיש אחד ירים
בגאווה רגלו של כיסא חדש מעוקם. |
|
"הסבון בכה
מאד"
שירים מהגטו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.