השמים בהירים, השמש חמה
הכל ירוק והים חכול ורגוע
אין גשם והאפור ברח
ושוב את בוכה, מסתכלת כל פעם במראה
תתעודדי זה רק פסק זמן לחשוב,
תעברי הלאה הוא לא שווה את זה.
תזרמי עם השינוי, כמו נחל לים
כאילו זה מובן מאליו, אל תסתכלי אחורה
כי מי שמסתכל מפזר מלח על הפצעים
(תקראי ספר, אולי תאכלי משהו?)
כבר יומיים מסתגרת בחדר
ואני יודע שזה קשה
הדג שדגת בחכה זה לא הדג שרצית
וחשבת, אולי זה הסתדר, אולי את תאהבי אותו
כי מזמן לא היה לך חבר
וזה מה שקרה אהבת אותו מכל דבר אחר
התנתקת מחברים, המשפחה לא היתה בראש שלך
ועכשיו הוא צוחק ומביטה לאחור ורואה
את החיוך, הוא ממשיך הלאה לחכה הבאה
ואולי הוא יהיה החכה
אז תראי השמים, איך הם בהירים
והשמש מחממת את הלב של האנשים בקיץ
ואת עדיין חושבת שחורף
הכל ירוק ואת חושבת ששחור
הים כחול ואת חושבת שהוא גדול
שהורס ארמונות בחול
אין גשם, אבל הלב שלך גשום הוא ורועש
אז תמקחי את העבר ותרשמי את העתיד
ואולי זה בסדר שהוא עזב
ואל תסגרי את הדלת