|
ישבנו בדשא
כתר פלסטיק לבן
ליל קיץ נמזג
בנשיפה של הסתיו
שאלתי מדוע
בוהה אלי מרומים
ללב הלבנה
הגזורה לפלח זורח
ארוגה בשחורים
זרועת כוכבים
והזיתי בך מרחוק
יושב בכיסא המלכים
משפיל מבט מחויך
אל עדת אהוביך
ורציתי לצעוק לשמך
ונחנקתי באלם
ומראה הירח
כמו פנייך התעוות
לי לפתע
אולי בגלל דמעותיי.
נכתב בערב ה-30 לספטמבר, 2006 |
|
|
מדיטציה היא
אחרי הכל חתיכת
סטלה, רק שהיא
אינה מתקבלת
כתוצאה של תגובה
לכימיקלים או
צמחים, אלא
כתגובה לעצם
החיים עצמם...
גם כן שורת מחץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.