New Stage - Go To Main Page

אריק ברנס
/
הפואטיקה שבעצב

הלהבה שבעיניים כבתה, מתעורר ללא אש בתוכי
כבר לא מחייך יותר, לאן נעלמת אחי
פעם חיי היו כמו שיר ארוך, אני והחיים אחד
רוצה לקום בבוקר לחייך, לא להרגיש עוד לבד.

נר היומולדת לא כבה
ונגמר לי האוויר לנשוף
יש מחסום בנתיב שלי אני לא מצליח לעקוף.

בדידות,
אין עם מי לדבר, לסובבי אני קצת אחר
יש אהבה, יש מילים מסביב אך הן לא נוגעות במה שמכאיב.
עבודה טובה מרגיעה מאמץ יום-יומי
זה מדליק להבה שכבתה- בשבילה אתן את דמי.

נר היומולדת לא כבה
ונגמר לי האוויר לנשוף
יש מחסום בנתיב שלי אני לא מצליח לעקוף.

זה מרפא, בזווית הפה מחייך,
אולי זה ישתנה, אולי זה עוד ילך-
חיי יהיו שוב שיר ארוך, אני והחיים אחד
על הצוואר מפתח, אני לא לבד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/10/06 5:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק ברנס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה