בכיכר זו, כיכר הומבולדט, בה נמצאת אוניברסיטת הומבולדט ההיסטורית של ברלין,
נשרפו בליל 10 במאי 1933, בידי סטודנטים נאציים, אלפי ספרי הגות, שירה
ורומאנים אשר נכתבו על ידי הוגים, סופרים ומשוררים אשר מהם סלדה האידיאולוגיה
הנאציונל- סוציאליסטית: תומאס והיינריך מאן, אריך קסטנר, אריך מריה רימארק,
סטיפן צוויג, ואלתר ראתינאו, אלברט איינשטיין, ג'אק לונדון, ה.ג.וולס, ארתור
שניצלר, זיגמונד פרויד, אמיל זולה, מארסל פרוסט ועוד רבים אחרים,ליברלים,
פציפיסטיים, אינטלקטואלים, הומניסטיים ויהודים, כולם "הועלו" על המוקד באותו
במרכזה של הכיכר הזו ניצב כיום מיצב של הפסל הישראלי מיכה אולמן.לילה אפל, בו
הגיע הטירוף אשר פשה בגרמניה לאורך שנות השלושים לאחד משיאיו.
המיצב כולל לוח זכוכית המקובע ברצפת הכיכר, דרכו ניתן להשקיף אל עבר המוני
מדפי ספרים ריקים, כמספר הספרים שנשרפו.
אלו המביטים אל עבר אותם מדפי ספרים מביטים בעצם בעבר. הזכוכית מונעת מהם
לגעת בעבר זה ולשנות אותו. לא ניתן למנוע אותו, רק לצפות בו בקול אילם. אך
בשעה שהם מביטים לעברו הם גם רואים את השתקפותם שלהם על גבי הזכוכית עצמה. הם
מביטים בעצם גם בעצמם הם ובחבריהם המביטים ביחד עמם. ההשתקפות מייצגת את
ההווה. את העבר אומנם כבר לא ניתן לשנות- את הספרים שנשרפו, ובעקבותם את
האנשים שנרצחו, כבר לא ניתן להחזיר.
אך ההווה ניתן להשפעה, בידי אותם אלו, המביטים בהשתקפותם. על אלו המביטים
לעבר אלפי מדפי הספרים הריקים, לעבר העבר האפל והדומם, מוטלת האחריות לדאוג
לכך כי עבר זה לעולם לא יחזור על עצמו.
