|
עצב מלודי מתנגן על פני הרוח
שוטפת את פנינו גלים גלים
התו המרטיט כל רגש
הדמעה ששכחה כבר את קיומה
על פני ים סוער קצף לבן וטהור
התעוררות והבנה של שינוי
השתקפות אפורה ואין ספור שאלות
דמות קטנה חסרת פנים במשעול שהיה
אותו אושר עילאי שנלקח ביום ששכחנו
כעת קצוות היממה כהים מתמיד
הזריחה אינה פורה כבעבר...
נשקיני אשת מלאך
הניחי דממה על כל תו
השקט שוקע אט אט
ועתה אפשר להקשיב
השכיני ראשך על פני נוף מבודד
עד אשר אגאל ואמצא אותך
הלילות הארוכים והתהוות החורף
בתוך חלל קורן יהיה מפגשנו... |
|
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.