לא, לא של סיכה.
הן חזקות מספיק
כדי לגרום לדמעות להציף
את עיני.

דקירות.
לא, לא של סכין.
הן כואבות מספיק
כדי לגרום לאותן הדמעות לזלוג
על לחיי,
להרטיב את פני
הרטובות.

דקירות.
לא, לא של חרב.
הן שורפות מספיק
כדי לגרום לי לצוף בתוך אוקיינוס
של דמעות גדולות
חמות
מלוחות
מלאות יגון.

דקירות של זכרונות.
זכרונות פשוטים,
לא מהותיים,
זוטות שהתפלאתי שהצלחתי לזכור.

וכמו מלקטת דבר מה באפלה,
כך מנסה ללקט כל פיסת זיכרון,
כאילו הייתה אוצר,
ומנסה לוודא
שלא אשכח דבר,
שום דבר,
מהזכרונות המתוקים עליך,
יקירתי,
אחות אמי היקרה
שהייתה,
ואיננה עוד.