|
נעה מול החלונות הפקוחים
תל אביב מתעייפת
מבעד לתריסים
עייפה ומתקשרת
מזיזה את הסדינים
חוף הים נסוג אל הכביש
כמעט לא נותרו על המזח אבנים
מבעד להשתקפות הטיילת
דרך חלון הראווה הגדול של המרפסת
מנסה בלשונה עוד רגע,
מתעייפת
צמחייה מתביישת ונבוכה
עיניים כבושות בדאגה
תל אביב,מעל חוף ירושלים
והיא כל כך
עצובה
העלים שנושרים עם קליפותיה
השמש נמוכה מהשעה שעברה
המשקפיים על אפה
מתיישבים לקבע על כורסא
היד קצת נוגעת
כבר פחות עצורה
מבקשת את היד השנייה
כמעט לא מבקשת עוד חשכה
השמיים תולים שלט
"נא לא להפריע"
מקשטים את החוף ביריעה
עוד מעט לילה
ואני רק רוצה את הדרך חזרה |
|
|
תגידו, האיש
האדום הזה
מלמעלה לא מזכיר
לכם את ההוא
מ"החומה"?
נראה לי
פינק-פלויד
העתיקו ממכם!!
אחת מוכיחה
שמוצאה של האישה
מן הבלונד.
תגובת מערכת: גם
הם וגם אנחנו
העתקנו מציור של
אדוורד מונק
שנקרא
'הזעקה'.
זה שמאשר את
הסלוגנים שובפעם
נעלב מהבורות של
חלק מכותביהם
והורס להם את
הפנצ'ליין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.