חשבתי שניצלתי, שהעסק נגמר
ששילמתי על הכל וביוקר
ועכשיו היא חוזרת ושואלת `מה נשמע?`
ואני שוב מרגיש נמס כמו תינוק.
אני אוהב אותה, היא שלי לתמיד
אבל היא, מי יודע של מי היא?
אחייך כל עת שתאמר לי את מה שתגיד
אך כשתלך שוב יחנקו הדמעות את גרוני.
היא אמרה שהכל אפשרי
ומבטיחה את מה שצריך
לשנות, לתקן -
אם רק אגיד לה 4כן4,
שוב תכבה את האור
שוב תברח ולא תשוב.
ובוקר אחד שוב אקום
עייף מדמעות וסליחה,
ואז, וודאי אשמיע
כל מה ששתקתי עד היום
ואומר: "לא אוהב אותך יותר"
והיא תגיד: "אתה לא מבין",
תבקש הזדמנות אחרונה,
שתמיד תאהבני - היא תשבע,
שלא יכולה בלעדי - היא תאמר
ואני... אשמע בקולה
ושוב אבכה בגללה...
או שכן או שלא.
1/12/01 ©
בהשראת:
"או שכן או שלא"
של עירית לנור
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.