ואני לא רצתי בהרים
ולא ירדתי בשבילים המאובקים
אתה חייב להאמין
רציתי להיות שם
מול המון אדם סוער
לירות לאוויר ואחר כך בעיניים
כמו בסרטים שאהבנו לראות
כמו בסיפורים ששמענו בילדות
אתה חייב להאמין לי
אני רציתי להיות שם
אבל בטלוויזיה אמרו שזו תקופה אחרת
והעיר, נראתה יותר אמיתית
לא לקוחה מתוך סרט
שלא הכרתי
אתה חייב להאמין לי
אני רציתי לשכב בין השיחים
רציתי לקפוץ מטנקים בוערים
ובלילות לחלום, על נסיכות וחברים נטולי פנים
רציתי להיות שם איתך
בעיתונים כתבו, שאתה לא יודע
מה אתה עושה שם
ברחובות שמעתי, שאתה משוגע
ולי הבטיחו
שעד גיל 18, לא נצטרך יותר דגלים
לא חשבתי, שככה זה ייגמר
יש בנו משהו, שמושך אותנו להתאבד כל פעם מחדש
תאמין לי, רציתי להיות איתך שם
נוגע בגדרות, נהנה מהאש
חולם על השקט
אולי בימים שלא היינו שם
היינו חוזרים
יותר קל לחזור אל הדמדומים
מאשר לתפוס טרמפ לחיים
תאמין לי
רציתי להיות איתך שם
אבל בטלוויזיה
טענו שאתה חסר סיכוי
שאתה נשחק, מתעייף
וכרזות קרא לך להיעלם
מה אתה עושה שם, בשם מי
ואני רציתי לעמוד שם איתך
שהערב יורד, והשקט מסביב
לא מסביר דבר
אולי היינו מביטים אל הכפרים,
ואולי מחכים, שיבואו לאסוף אותנו
מה נעשה מחר?
ואתה בוודאי, תספר לי על תחושות ההחמצה
כמה רצית להיות שם, בזמנים הטובים
ואני אספר לך
איך בעיתונים כתבו, שאתה מובס
הכול מתפרק, זז לאט ונפגע מהר
תאמין לי אחי
רציתי להיות שם איתך
לפני שההמון בא, לפני שבאות המצלמות
להדליק איתך סיגריה, ולהרגיש כמו בסרט
אבל לי סיפרו שמלחמות זה לא טוב