|
שולחן בין שניים,
כוסות משקה שכבר התרוקנו פעמיים,
אגרטל שלא ידע פרחים
זה כבר ימים
ו.... שתיקה.
הכל כבר נאמר לפני אתמול
והמילים הבודדות שנותרו כמו אשכול
ענבים אשר מיינם
שיכור רק יתפכח.
סיפור אהבה שתהילתה חלפה -
אין כבר מעגלים משיקים בסביבתה,
רק מבטים מצועפים בשחור
של המשלמים מחיר וגמרו לבחור.
קמים וצועדים בדרך החוצה...
16/10/03 ©
|
|
|
לפעמים אני שוכח
שיש אנשים
בעולם, אבל רק
לפעמים.
לפעמים אני שוכח
שיש חיות בעולם,
אבל רק לפעמים.
לפעמים אני שוכח
שיש צמחים
בעולם, אבל רק
לפעמים.
תמיד, אבל
תמיד... אני
שוכח שאני הוא
אני.
אלוהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.