חץ מחפש מטרה.
הבדידות אוכלת. הבדידות הורגת.
הבדידות שגורמת לתחושת דה ז'ה וו. שכל יום חוזר על עצמו וכל
יום מזכיר את הקודם. שום דבר לא משתנה.
בעצם כל יום כן משתנה, הוא נהיה כל פעם קצת יותר גרוע מהקודם.
לאבד חברה, לאבד חבר. שני דברים בבת אחת.
לאבד את עצמי בסופו של דבר.
לפגוע באחרים - תחושת המרירות שבאה ביחד עם הבדידות.
לפגוע בעצמי - תחושת הכאב הנפשי שבאה בעקבות המרירות.
בן אדם שפוגע זה בן אדם שנפגע. נפגע מהחיים האלה.
רק חסר לי מוות בחיים כדי להשלים את הכאוס הנוראי שמתרחש ממש
מתחת לאף שלי.
לאבד אמונה באנשים. להבין שבסופו של דבר אף אחד לא באמת חבר
שלך, הכל הצגה אחת גדולה.
לגלות שאנשים חברים שלך כשזה נוח להם.
לאכול ולגלות שזה בכלל לא טעים.
לישון ולגלות שזה בכלל לא מעורר.
להתקלח ולהרגיש מטונף.
לסדר את החדר ולגלות שבעצם אתה רק מבלגן אותו יותר.
להתעורר לצבא ולקוות שתשבור יד בדרך בשביל לקבל קצת גימלים,
רק כשאתה בצבא לשבור איבר בגוף נשמע כמו פנטזיה פרועה.
דמעה יורדת. אופס עוד אחת. ועוד אחת. מזה נהיה פה אוקיינוס!
הדמעות מסרבות להפסיק לרדת.
לחפש כסף בארנק ולגלות רק 10 אגורות.
לקחת כדור נגד כאב ראש ולדמיין שזה כדור אושר.
ללטף חתול ולהירדם איתו.
להתכסות ולהרגיש שכל הזמן קר לך.
לנסות להיות חזק, גם כשאתה מרגיש הכי חלש שאפשר.

"גם אני מרגישה לבד, אני מנסה ללכת על הקטע של לבד אבל
חזקה!"