אתה רואה אישה יפה מאד
ואתה חושק בה עד מאד.
ואתה רואה שעוד המון חושקים בה
לאושרם... אבל מה עם סיפוק לבה שלה?
מטעה אותה לבה לחשוב
שכל גבר רוצה לשגול ולזרוק,
אוהבת להיות מחוזרת
אך בפני עצמה שמה מכשלת
ובראשה כל הזמן מבשלת
תרחיש של נבגדת;
האם על יופייה איננה סומכת?
האם בנשיותה מפקפקת?
היא הייתה רוצה לפרוח מאהבתה
כמו שושנה מהוקצעת מחממה
אך הקנאה הופכת אותה
למוכת נדודי שינה יחפה.
צורכת מין מאהובה
אך חסרת כשרון למצות עד תומה
את קטעי האושר הפורחים,
המלבלבים, הנקיים,
שנטעו היא ואהובה,
אלא, בקנאה היא עסוקה,
ואת אושרה שלה מכלה.
בעיניי אהובה עדיין שושנה
אך איה היא תפארתה?
25/01/03 ©
|
