קל לי להגיד
קל לי לדמיין;
בא לי לקחת סכין גדולה ומושחזת
ולחתוך אותך מתוכי,
לפסל כמו בעץ,לב חדש וחסר פגמים
ולעטות עליו שכבת פלטינה קשיחה,
שאף אחד לא יוכל לחדור מבעדה.
אני פורשת ידיי לצדדים וליבי הולם כה חזק
עד שנדמה לי כי עוד רגע השמיים יתחילו לבכות
רק כי גם אני בוכה.
הגשם שירד לפני יומיים ופגע בגופי שכבר התייאש מלהתנועע ביקום,
היה חזק ובער לי בין הקפלים של המרפקים
והלב שלי בער כי ידעתי שהיום יהיה היום
בו אתאחד איתך.
אז תפסיק,
כי אם לא תפסיק
אני אשתגע.
כשאני פורשת ידיי לצדדים
והשמיים בוכים עליי אפילו במקומות שמכוסים בבגדים קצרים
וחצאית שמתנפנפת ברוח מזכירה לי שאני בעצם חופשייה
אך כבולה אליך;
הלב שלי דופק חזק
וחם לי,
כל כך חם לי
עד שאני תוהה איך זה שהגשם עוד לא כיבה אותי. |