עשרים וחמישי באוקטובר אלפיים ושש ,ריח נפלא של גשם באויר
מרחוק איש צועק אלי: "היי אדוני, אתה אוהב שירה"
בקלסר שקוף דפים ורודים , עליהם מודפסים"שירים יומיים".
בודאי, אני עונה: "זה עולה אגורה אחת ומעלה,רק לכיסוי הוצאות
ההדפסה".
עדיין בהלם אני פותח ארנק מפשפש ו....
פתאום הוא גונב לי אותו ואני צורח אבוי!!!
מה פתאום,מה פתאום, זה שיר משוגע, המשורר כל-כך מתרגש ומופתע
אומר באמת,לא צריך ,כשאני מנסה להוציא כמה שקלים במטבעות
אחר-כך נותן עשרה ש"ח ופולט בבושה,אני משורר בעצמי...
היה מנהל בנק ועזב הכל להיות משורר, כנראה שהוא ידוע
(לא בדקתי, אם יש לו דף יוצר) - עונה לשם אברהם שיין.
כתיבתו נפלאה ראו:
1890
סבתא שלי היתה
נוסעת ברולר
וסבא שלי נגן פלאפון
עד שאלוהים קרע להם בביפר
סתם עוד טעות בשנתון
מתחנן להחליף.
להחליף את העשירי בנובמבר אלפיים ושש
להחליף בכל יום אחר.
אלוהימה! חיזרימה!
ראו נא,
זה יום לא טוב
דמדמדמדמ דמ דמ דמ דמ -אין לו סוף.
אולי תציבו את העשרים וחמישי באוקטובר במקומו, מי ירגיש,
מי כבר שם לב לזוטות שכאלה?
אולי רק אני התמהוני
אולי, משורר הרחוב שלי.
