תפוס את ידי והובל אותי אל הגן
שם עלים מתייבשים בסלסול חום
ופרחים נובלים אט אט
ואפשר לחפון בידך עשרות שבלולים עדינים.
וכשארים ברכות שבלול אחד,
קטן ועדין,
דמעה תטפטף מעיני.
וכפריחת החצב,
יתעורר ויציץ אל העולם היבש.
אז, כשכל השבלולים כבר יברחו,
אוכל תמיד לנצור בלבבי
את שרימיתי את אותו הקטן
כי בטוח לצאת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.