אירה פרדין / ושוב, אני לבד |
הכל פנה לכיווני
ותפאום בנקודה אחת,
התהפך מצב רוחי.
כמו כדור, שמסתובב מצד לצד
במהירות הוא זז
ולא עוצר.
אך חיי הולכים, עוברים בלי שארגיש,
הם לא עוצרים למנוחה
כמו העצב, השמחה.
יש רגע שקט ושלווה
אך הוא מיד עובר.
רוצה לנוח, לא לחשוב,
לתת למחשבות לישון
אך כל דקה זה זז, פועל ולא עוצר,
ושוב, אני לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|