שיר קטן שלוח
על ראש גבעה של חול בלב מדבר גדול....
תכלת בא, הלך הגשם,
שקיעה נוגה פולחת את ההר
וענני הגשם שהפכו לדבש,
מסתירים בכנפם ירח זאבים חדש
פז:
ורק שפתי סדוקות, נושקות צינת הרוח
מתי אנשק שפתיך שלך, אהובתי
הלב דואב עכשיו אליך,קורה בקול פרוע
בלחש בכי זאב רעב,אליך חמדתי
על ראש גבעה של חול, בינות צוקי מדבר קדמון
שורק אליך שיר עתיק עם גרגירי הרוח
אהבת אין סוף עולם בטוהר הרקיע
עם הטיפה האחרונה, שיר קטן שלוח
פז:
גם ההרים קפואים היום בצינת החורף,
גם הם מתגעגעים לקרן שמש חמימה
והיא כמו נוגעת הולכת עם הזרם,
תשקע בלב האופק ולא תשאל למה?
פז:
ורק ענן בודד, טועה בנתיב הרוח
יחפש נתיב אחר לאהבה
ומול סופה של חול, יישיר מבט זכוך
ואת שירי יישלח אליך כמו דואר לתיבה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.