כשאני לבד , יושבת וכותבת

מביטה למעלה אל העננים
לא זוכרת מה הטריד אותי בכלל
ורק תוהה איך החיים שם מעל
מה קורה לאלה שמקצרי את הדרך לשם ?
הם מגיעים לאגדה אם עוד אנשים כמותם?


פזמון: אבירים על סוסים
מלכים ומלכות
נסיכים יפים
נסיכות עם שמלות
בממלכה בעננים
בממלכה הקיימת לאנשים שבורים


ובממלכה הזאת התייבשו כל הדמעות
בממלכה הזאת לא אומרים מילים פוגעות
בממלכה הזאת נגמרו כל הגשמים
בממלכה הקיימת לאנשים שבורים

פזמון.

האם אני שייכת לשם , לממלכה לאנשים שבורים?
האם אני אראה שם נסיכות ואבירים?
האם בממלכה הזאת הכל כלכך פשוט?
האם בשביל כל זה שווה למות?

ואם לא אתעבד מחר אז לעולם לא אדע
עם אחרי החיים יש אגדה...