אין אין אין פשוט אין כמו להפליץ בתוך חרמונית כשאתה באמצע
שמירה בלבנון. איזה תענוג ! החום שעוטף אותך פתאום, באמצע
הלילה הקר, הריח שעולה מעלה מעלה היישר אל אפך הקפוא. פשוט כמה
שניות של חסד שבהחלט מגיעות לך.
אין כמו להפליץ בתוך חרמונית. הידיעה שברגע אחד הפכת אותה
רשמית לשלך, הרעיון שאף אחד אחר לא יחשוב להשתמש בה. זהו זה.
היא שלך בטאבו. בדיוק כמו שאריות מסמנים את הטריטוריה שלהם ע"י
השתנה בכל האיזור, ככה זה עם הנודים בחרמונית.
וככל שכאב הבטן שלך יותר חזק, ככה אתה נהנה יותר מהשחרור,
מהריח המיוחד שהוא רק שלך, רק שלך.
אין כמו להפליץ בתוך חרמונית. חלק גדול מכם יאמרו: "הוא מטורף.
הבנאדם מפליץ בחרמוניות ועוד כותב על זה בבמה חדשה". אבל
הסיפור הזה לא מיועד אליהם. הוא מיועד לאותו קומץ, שיודע בדיוק
על מה אני מדבר. אותם חיילים שכבר חוו את זה לא פעם ולא
פעמיים. אותם חיילים שהתמכרו לזה.
אין.
אין כמו להפליץ בתוך חרמונית.

נ.ב.
אל תנסו את זה בבית.