רומה פילק / לשכוח שוב |
הזכיר לי רגע של תשוקה וצחוק
כשעל מרפסת עקומה שכבתי, מחויב לשתוק.
הרגעים חלפו ביעף, כשהשנים עברו מעל
ורק הזכרון זוכר את השכחה של פעם
ואת צל שכרון הלב... ואת הזעם שנעלם בערפל.
זכרונות נעלמים והבשר של אתמול שוב מתקרר.
הדיבור מתפורר ומי שמשאיר את האבק-
אבק, עם רגל אחת בקבר, בגיל שמונה עשרה, מעדיף להשתכר מלהיזכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|