|
רומן. כמעט רוני. כמעט. שמחה ואהבה הם דברים קרובים. באמת. אבל
כנראה פשוט לא קרובים מספיק. הוא ידע את זה בזמן שהיא לחשה את
שמו באוזנו תוך כדי נשיכה קטנה. המאוורר שעל התקרה הסתובב
בנונשלנטיות ועליו, בנונשלנטיות שכנראה נדבקו בה מהמאוורר,
הסתובבו בגדים.
אלו היו שתי שפות שונות. ובשתיהן כל שם נשמע מיוחד. הוא לא
בדיוק הבין את כל עניין החלפת השמות הזה. לא יכלו להשאיר לו את
שמו? זה אפילו לא נקרא להתאמץ. אם זה משהו אז זה אי-מאמץ. אפשר
להגיד שמישהו עושה כלום? בדיוק הנקודה.
התקרה הסתובבה מבירה. כניראה הייתה לה סחרחורת. פתאום היא
התמלאה כוכבים. בדרך כלל דברים כאלו לא קורים. משהו מעין זה
היה אמור לגרום לתקרה לחשוב משהו כמו <<עכשיו אני בהחלט יודעת
ששתיתי יותר מדי>> אבל מה אם בעצם התקרה היא בן? מה אם היא
רוצה שיקראו לה תקר ולא תקרה? מה אז? טוב אנחנו תמיד נוכל
להגיד לה שזה לא באמת חשוב מה היא חושבת. אנחנו החלטנו שהיא
תקרה ושתשאר עם אותו שם, לעזאזל.
תקר...
באמת. מה לעזאזל האנשים האלו חושבים לעצמם? |
|
אתם חושבים שרק
הבועז הזה מאשר
את הסלוגנים?
בועז הוא דמות
פיקטיבית. נראה
לכם שאיש אחד
יכול לתחזק את
כל האתר הזה, גם
לענות בפורום
וגם לאשר את
הסלוגנים?
יש כאן צוות של
עשרות אנשים,
עיתונאים,
מעצבים,
קופירייטרים,
תוכניתנים,
עורכים
ספרותיים, עורכי
תרבות, עורכי
סרטים. יש גם
סטנדאפיטים,
משוררים סופרים
וציניקנים. אבל
הם תמיד עסוקים
מדי. זה הכל
אני.
אחד שמאשר את
הסלוגנים אבל
אין לו איגוד
מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.