הן דיברו שעות, כמו מכירות
שתי נשמות שמתחבקות.
וכל מה שמילים משקרות,
הן- אוהבות טהורות.
שתי ילדות, חברות ותיקות
משחקות וקורצות, נדהמות.
חיכיתי לך הרבה זמן.
אני יודעת. אני כאן.
את זוכרת כשהיינו אחת כמה אהבנו?
כמה יפית, וכאילו לא השתנית,
והשתקפותך מחזירה בי ברק,
ובי את גם אם תלכי,
כי את- אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.