היה זה ערב חשוך במיוחד.
דווקא בחוץ היה אור.
החושך היה בליבו.


הוא הקשיב לנגינת הפסנתר הנוגה שרק הוא יכל לשמוע.
זיכרונות עלו והציפו את מוחו.


כוסית הקוניאק היתה חצי מלאה.
הבקבוק לעומת זאת היה ריק.


הוא חייך לעצמו חצי חיוך, ובציניות חשב לעצמו שהוא לפחות רואה
את חצי הכוס המלאה.


עכביש טיפס באיטיות על הקיר המצהיב.  


בעיניים נוצצות הוא הביט אל עבר התמונה שלה, אך דמעותיו לא
זלגו.
הוא נזכר במקום אחר , במקום בו היא עדיין קיימת.


שקט רועם אחז את הבית.
ירייה נורתה , איך אין מי שישמע את קול הנפץ.  

גן נעול , שעריו נפתחים , קול צחוק של ילדים.
נגינה עליזה , סוסים דוהרים , העול הוסר - השלווה על פניו
המרוסקים.