|
גם אם תביט עמוק בעיניה
היא לא תראה אותך,
במעופה היא צונחת
על גבול חסר ממשות
של זכרון רחוק.
היא עוד חווה אותו
ברעד שבידיה
והנדנוד התמידי בראשה.
פעמים יש סימנים
לשפיות מזדמנת
במילה אחת או שתים,
בקמטי המרירות בזויות פיה.
רוחות נעלמות נטלו נשמתה
עוד לפני שנים
והעלוה מעלה מעלה
ורק גופה
הולך לאיבוד בין החיים. |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.