ההגיון מבקש תמורות מטורפות,
אך מה הטעם לנסות להיות
משהו ומישהו שאינך כלל ועיקר
אלא אם לבך מנקר ועקשן?!
מאז עמדתי על דעתי
מחפשת נפשי
את התגלמות היופי הטהור והפנימי,
בצד היופי הגופני החיצוני,
בדמות אישה שיקרן עלי זוהרה
בזוהר פנימי נדיר של הרוח והנשמה,
משהו שהוא אולי רק פרי דמיון, משהו מושלם
שאין לגלות במציאות של ממש.
והנה שמעתי קולה מגיע
מבעד למרחק, המקום והזמן שהגיע,
לצאת מאותו עולם מחריד
אשר בו להיות גלמוד, כבר עדיף.
גם היא הייתה נפחדת מאותה בדידות,
מהעולם וממה שעלולה לגרום המרירות.
ידעתי שמצאתי חן בעיניה ממבט ראשון...
ידעתי שחושקת בי ממגע ראשון...
ידעתי כי תסחט כל אוני ממשגל ראשון...
ידעתי ובאתי אל התמורות בגאון.
23/06/03 ©
|
