|
כבר אין לי אחיזה במה שנאחזתי
היא כבר לא כאן זו שאהבתי.
היא עשתה שליחותה באופן זמני
והשאירתני לבד עם יגוני.
תם מסעי אל ארץ האושר
ועתה אני נשמט ולמאורתי חוזר...
תהא תקופה שבזיכרונות אזין נפשי -
אין ספק שמלא אותה לבי,
תהא תקופה בה ייאטם לבי לאחרות -
לא כי אשמות, אלא שאחשוש מהבאות.
ויום אחד אתעורר עם לב מייחל
לאהובה מסוג אחר שאהבה רוצה לשמר.
11/09/01 ©
|
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.