ארבל הכרמלי / תליתי השמש על חזי |
בדרך נדודיי מצאתי חוף
תחת חופתו - נמשך לבי לאהוב
בדרך שלא עברתי בה מעודה
כי טרם ידעתי כזו אהבה.
הפקדתי ביד האהבה לילותיי וימיי -
טבעו באושר כל פעמיי,
חברתי אל החדווה והעדנה
מן הערגה שבי נצררה.
תליתי השמש על חזי,
שמתי בכוכבים את עיני,
גירשתי כל פחד מלבי,
יצאתי לרעות אחרי שלוותי.
טוב היה כך לשכוח את האתמול
שלא היה בו טוב לזכור
ולבוא בצליל אל חיק האהבה
אשר תשוקת חיים בי מלבה.
25/05/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|