אתה,
שיחקת כאילו אהבת,
בשבילך הכל היה הצגה.
וכשאותי חיבקת, זה לא היה מאהבה.
זילזלת בכבודי, זילזלתי בי.
אז העפתי אותך מחיי.
ולצערי, ידעת זאת לפני.

ואתה,
תמיד רצת במחשבותיי.
לא נחת לרגע, לא יצאת מחיי.
לא אהבתי אותך מעולם ואתה לא אותי.
אבל בכל היה משהו בנינו, משהו משמעותי.
אך אני לא עוד במחשבותיך, אלא הזונה.
מקווה שאתה מאושר. שאתה חושב עליי, כשאתה שוכב איתה.

ואתה,
בכלל אהבה אסורה שלא הייתה צריכה להיות.
למזלי, עברת לי מהר, בלי הרבה תהיות.
מה היה יכול להיות, אם זה היה אפשרי.
אבל אני כבר יודעת שאין לזה סיכוי, כי אתה פשוט לא אוהב אותי.
וזה בסדר, אני מבינה.
מה יש לך לחפש בילדה קטנה?
וגם ככה זה נגמר מבחנתי,
אז גם אין לך מה עוד לחפש אצלי.

ואתה,
סטוץ של לילה אחד שהייתי שיכורה.
מה אני זוכרת? רק רע.
יצאתי בוגדת, יצאתי זונה.
איכפת לי? לא. כי זה היה מגיע לו.
ובכלל, אני לא זוכרת מה שמו.

ואתה,
הייתי סתם, לא משהו חשוב.
לא הייתי עושה את אותה שטות שוב.
הייתי בשבילי משהו לכיף.
נכון זה נשמע רע, אבל זה היה סתם דבר חולף.
עכשיו אנחנו מדי פעם מדברים.
נפגשים, מדסקסים, לא על דברים חשובים.
ולי זה נחמד ככה להישאר.
להשאיר את זה בעבר ולא להיזכר.

ואתה,
משהו לא ברור, לא ידוע.
לא יודעת איך זה קרה ומדוע.
אך לפתע מצאתי אותי בין זרועותייך,
מחבקת ומנשקת את שפתייך.
אך זה לא היה משהו רציני.
אף אחד מאיתנו לא רצה להיות אחד של השני.
זה היה מספר פעמים, לא באמת נחוץ.
אז יום אחד, פשוט השארתי אותך בחוץ.
וככה זה נגמר.
עדיין לפעמים מתראים, אומרים שלום, מה נשמע? וביי.

ואתה,
את תמימותי לקחך.
תפסתי אותי, ואת לשונך הכנסת.
לא רציתי.
אותך דחיתי.
אך אתה לא הבנת.
המשכת בשלך וממני התעלמת.
למזלי הצלחתי ממך לחמוק.
אתה פשוט חתיכת ש-מ-ו-ק.

ואתה,
הנשיקה הראשונה.
אני חייבת לציין, שהיא הייתה ממש גרועה.
אותך לא באמת אהבתי,
אבל אתה דיי חיבבת אותי.
זה היה רומן קצר, שלא היה משמעותי.
ולמען האמת, גם לא ממש איכפת לי.

ואתה,
אהבה ראשונה.
אך, אהבה קסומה.
אהבתי אותך ללא תנאים.
הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילך, רק אם היית מסכים.
היית חמוד, היית מקסים.
אבל לא עשיתי דבר, כי הייתי קטנה.
הייתי ביישנית וחסרת עמוד שידרה.
אז אהבתי אותך בסתר, אף אחד לא ידע.
אבל אהבתי אותך, יותר מכל אחד אחרייך, כל אחד שהיה.