עמדתי אל מולך עירום
וחשקי גלוי כמו כרוז,
אך את לא נכנעת,
לטעום ולהריח, ביקשת.
ורפרפו אצבעותייך על גבי
ואני בשיערך מלטף להנאתי,
הגופות צמודים
והריגושים גואים.
רציתיך ואת מנעת,
"קודם ענג" כך אמרת,
"לא תקבלני
עד שתתן לי".
פניתי לנשקך על שדייך
ונשרפו שפתיי מאש תשוקותייך,
כרעתי על ברכיי
לבקש כפתור תאוותייך.
לחלוחית תאוותך הגלויה
הרוותה לשון שמלהט יבשה,
איבדת יציבות העמידה
וביקשת להחליף הזירה.
ואשכיבך על המיטה
ואת בעינייך אליי מביטה,
מבקשת כאילו בתחינה
לשתפני בתחושה.
נוטלת איברי בידייך,
מעסה ומלקקת- מרוכזת במעשייך,
ממשיכה במציצה הגונה
ולפתע מפסיקה...
"קודם השלם המשימה
בטרם תבוא על סיפוקך"
כך בכורח התאוות
ציווית אלייך לחדור.
ובאתי אל שער גנך
ומיד חשתי בייחודך-
ההתאמה האלוהית בין איברי לפותך,
החיבוק החם של לפיתתך.
בהילוך איטי מצדי בגופך,
ובלחישות מפתות מטעמך,
גובר קצב הנשימה-
את באנחות ואני בשאגה-
חווים את האביונה
ושוקעים אל מצולות השלווה,
שוכבים חבוקים ורגועים
כראוי לתאבים מסופקים.
23/11/02 ©
|
