ארבל הכרמלי / תחת כיפת התשוקות |
במלותיי, אני מטופף-חן על מחשבותייך,
עד יתפוגג יגונך ואחצה גבולותייך,
בעיניי, אני מביט על פנייך המתענגות,
עד ריסיהן ניתזים ומתפרקים מן הרגשות,
באצבעות ידיי, אני מפזז על גופך,
עד הן מכרכרות כמוכות קדחת בבשרך,
בגופי, אני צועד אל צחות ערוותך
עד נופת צופים תיטוף ויבוא רוגעך,
ו... שוב ידהר בי הסער ואלחץ על לבך,
ושוב, תחת כיפת התשוקות, יצנח ראשך,
שוב תגאנה דמעותייך מאושרך
ואני - באבק אהבתך אישאר דבק.
14/05/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|