|
אני פרדוקס
מלא קונפליקטים
ולהם יש מחטים קטנות וצבעוניות
הם מחדירים אותן לעינהם
ומחייכים
אני רצה סביב עצמי
עם פנים מקבריות
הם גבעולי תירס
הם רוקדים
לצלילי מוסיקה מתכתית
ואני תולשת
והם מחדירים לעינהם
וצועקים-
אלו הם
החיים הטובים
|
|
|
אנטיגונה: כן,
אני קברתי את
פולי-מהשמו.
קריאון: לכי
תזייני את אח
שלך
אנטיגונה: הי,
בלי לערב
הורים.
הנזיר האלקטרוני
משלים את
האפוזידיון החסר
במחזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.