קחו 16 אנשים. הניחו בחדר .1
צרפו אדם אחד. לא קשור בעליל. סובל מהפרעת קשב.
ניסוי. השאר הם רק פרטים.
אף אדם, אמר ג'ון דו, איננו אי. והוא טעה.
אילולא היינו איים היינו טובעים.
אובדים ברעשיו הקטנים. מסיחי הדעת. האינדבידואליים.
הלא רלוונטים. האקראיים. של כל אדם ואדם. וחוה.
מתחילים.
הדפים חולקו. הרשימות מולאו. היכון, הכן... דממה.
מאה. וחמישים. דקות. נותרו.
דממה.
קרקוש דיו על גבי תאית נטולת עץ.
מעבר אויר בין אבחה חתוכה אחת למשניה.
חריקת גבות וגביני פדחת.
הדלת - ננעלת.
לא תותר כניסה נוספת לאחר מועד זה.
תם. נשלם. בטל קורבנו. ממשיכים
מאה. שלושים. וחמישה. דקות. נותרו.
תזוזה. אי נוחות.
תרכובת גזים אחת הולכת ודוחקת אחרת וממלאת חלל תחום.
סימפוניית התזוזה הדוממת משתחלת. עולה לשיא.
ונוחתת חזרה אט אט כעלה כאוטי.
מאה. ושמונה. דקות. נותרו.
במקצבים.
בהתנדפות יחידים.
בנטל נמוג מהוה מהווה שאזל וחשש מהווה שטרם עיתו.
ומקצב העיתים הרגעי ביותר צועד בסך ללא משוא פנים.
שמונים. ושבעה. פוסעים. נותרו.
פסיעות בסך. חסרות קול. נשמעות כרעם מתמשך-מתגלגל בדממה.
אין איש למנותם יודע.
מחוות כאוושה בינות מרעידי קלידים מקבעות אינדיקציה אמפירית.
הכהות מן החוץ גוברת. בוהק הפנים גם הוא.
נדיפה נוספת. טריקת צירים. שבעים ושלושה פוסעים.
וידוי הריגה.
חריקה אפורה.
שריר לוגם חיים.
אינדיקציה אמפירית.
חמישים נותרו פוסעים.
ותשעה.
וארבע.
ניתן כל שניתן.
הושלם הקורבן.
כורסם הספק.
הוסר משקל הקראט.
הסף נחצה.
גו וקומה כפלס כעת.
צועדים הפוסעים צעדה עד אין קץ.
                                          חדל    דום  
שתיקה



23.10.06